חפש עורך דין לפי תחום משפטי
- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ת"א 69065-04
:
| גרסת הדפסה
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
69065-04
14.11.2011 |
|
בפני : זהבה אגי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: אקסלרוד שאול |
: 1. סהר חברה לביטוח בע"מ 2. אבנר אגוד חברה לביטוח בע"מ |
| פסק-דין | |
- עסקינן בתביעת נזקי גוף שהגיש התובע, יליד 1955, שהיה בעל עסק להסעת אומנים, בגין נזקי גוף שאונו לו, לטענתו, בתאונת דרכים מיום 7.8.1998, עת הסיע את האומן דויד ברוזה. התביעה הוגשה ביום 8.11.2004, על ידי בא כוחו דאז.
- התביעה הוגשה נגד מבטחות הרכב בו נהג התובע במועד התאונה. אין הכחשה מצד הנתבעות לכיסוי ולחבות, והמחלוקת כולה מתמקדת בשאלת הנזק.
- ויוער כי לימים חלו חילופין בייצוג התובע, וגם ב"כ האחר של התובע התפטר מייצוגו, והתובע התקשה לנהל את עניינו בבית המשפט ללא סיוע משפטי. בשל כך, המסמכים שהוגשו מטעמו אינם מלאים וגם המסמכים שהגיש ב"כ הנתבעות אינם שלמים, בפרוטוקולים רלבנטיים של המל"ל חסרים לעיתים עמודים חשובים, ובית המשפט עשה כל מאמץ כדי לדלות מתוך החומר שהוגש, את העובדות הרלבנטיות לנושאים שבמחלוקת.
- בתביעה שהוגשה כמעט 6 שנים לאחר התאונה, נטען כי התובע נחבל בתאונה בחזה, בראש, בצוואר, בגב התחתון, בצלעות ובבטן ונגרם לו שבר בקלויקולה. התובע אושפז למשך יומיים ושוחרר לביתו. התובע המשיך לסבול מכאבים ומגבלות בע"ש צווארי, בגב תחתון, מרעידות בידיים, כאבים בגפיים, כאבי ראש. במשך השנים התפתחו דכאון, חרדות, הסתגרות והתובע הפסיק לתקשר עם האנשים. מצבו האישי של התובע הורע, אשתו נפרדה ממנו והוא מצא מקלט אצל בתו התומכת בו, וליוותה אותו לדיונים.
- תאונת הדרכים בה עסקינן הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי גם כתאונת עבודה. המל"ל הכיר בתקופת אי כושר של 6 חודשים, בגינם שולמו לו דמי פגיעה. עם תום תקופת אי הכושר, הגיש התובע תביעה לענף נכות מעבודה. התובע עמד בפני ועדה רפואית ראשונה, אשר קבעה בהחלטתה מיום 10.10.99 כי לתובע לא נותרה נכות כתוצאה מהתאונה. בסיכום מסקנותיה מציינת הועדה כי "על פי בדיקה קלינית, לא נמצאה הגבלה בתנועות הצוואר", ועל פי תוצאות בדיקת CT שהזמינה הועדה, לתובע שינויים ניווניים ישנים בצוואר ובגב.
- בשנת 2002 פנה התובע בשנית למל"ל בטענה להחמרת מצב, על רקע ההתדרדרות במצבו הנפשי. התובע נבדק על ידי פסיכיאטר יועץ מטעם המל"ל ד"ר טרבס. ד"ר טרבס התרשם כי מחוסר שיתוף פעולה של התובע, שלא ניתן להבין ולקבל פרטים מדבריו. על כן, הוזמן תיקו מן המרפאה לבריאות הנפש ברמת חן, שם נטען כי טופל. לאחר קבלת החומר מן המרפאה מציין ד"ר טרבס בחוות דעתו כי "מדובר בתגובה פוסט טראומטית על רקע אישיות בעייתית קודמת (התמכרות לסמים ולאלכוהול) בלי סיכויים להטבה". ד"ר טרבס העריך את נכותו הכוללת של התובע בתחום הנפשי בשיעור 20% לצמיתות, כאשר המצב שקדם לתאונה מוערך ב-10% ונכותו הפסיכיאטרית הנובעת מן התאונה היא 10%.
- במקביל, נטען גם להחמרה במצב האורטופדי, וביום 11.1.2004 עמד בפני ועדה רפואית נוספת של אורטופד. הממצאים הרפואיים שנסקרו בוועדה, מבוססים על בדיקת EMG מיום 15.7.2001 ממנה עולה חשד לנזק שורשי ב-C7, ועל בדיקת CT מיום 23.9.2001 שהעלתה שינויים ניוונים דיסקוגניים בחוליות הצוואר וע"ש מותני, על רקע ניווני. נדרשה קורלציה קלינית, אך בשל מצבו הקטטוני של התובע, אשר לא שיתף פעולה, לא ניתן היה לבצע בדיקה קלינית, ונקבע כי לאחר שיפנה לטיפול מתאים בתחום הנפשי, וניתן יהיה לבדקו, יוכל לחדש הטיפול בוועדה.
- ביום 14.3.2004 מסכמת וועדה רפואית בה היו חברים ד"ר חיים סולן וד"ר מרטפל את נכותו של התובע בשיעור 10% לפי סעיף 34ג' לתקנות [20% בניכוי מצב קודם בשיעור 10%]. על החלטה זו הוגש ערעור.
- התובע הגיש כנראה, בקשה נוספת להחמרה במצב על רקע ההתדרדרות במצבו הנפשי, כמתואר בפרוטוקול הועדה הרפואית לעררים מיום 13.1.2005: "במכתב רפואי מיום 2.1.2005 מתואר מצב קטטוני על רקע תהליך פסיכוטי או דכאון פסיכוטי.. התמונה הנוכחית כפי שהועדה מתרשמת מהבדיקה הינה של מחלה פסיכוטית, קרוב לודאי מדובר בתהליך סכיזופרני. מחלת הסכיזופרניה נובעת מקיום גורמים הקשורים לתשתית הפסיכוביולוגית. בנוסף, בעקבות התאונה התפתחה תמונה קלינית שונה לחלוטין אשר אובחנה על ידי הרופאים בועדות השונות כתגובה פוסט-טראומטית על רקע אישיות בעייתית קודמת (התמכרות לסמים ולאכוהול). הועדה מוצאת לנכון לציין את עברו הנפשי טרום התאונה. שוחרר מצה"ל עקב עריקות, בילדותו סבל מהפרעות קשב וריכוז והיה בפנימיה בירושלים מגיל 13 עד גיוסו, השתמש בסמים והתדרדר לעבריינות לאחר השחרור מצה"ל חזר לפשע ולסמים. הועדה סבורה כי אין כל קשר בין תאונת הדרכים ומצבו הנפשי הנוכחי. אין נכות נפשית הקשורה בקשר סיבתי לתאונה הנדונה". המסקנה הסופית של הוועדה הייתה כי אין החמרה הקשורה לתאונה, ולא חל שינוי בנכות שנקבעה לתובע.
- בפסק הדין בערעור, שלא הוצג לבית המשפט, הורה בית הדין לועדה לחזור ולבדוק מחדש את התובע, ולנטרל משתנים מעברו, כגון: שמוש בסמים, שהותו של התובע בפנימיה בגיל צעיר ולהתחשב בכך שעובר לתאונה היה לתובע עסק של הסעות ובית קפה, והוא תפקד ופירנס את משפחתו.
- אלא, שבדיקה חוזרת של התובע לא התאפשרה שכן התובע לא תקשר כלל עם חברי הועדה, ולמרות שאלות חוזרות, לא מסר אפילו את שמו. הועדה סיכמה את מצבו כ"מצב פסיכוטי", ולאחר שעיינה שוב בכל המסמכים הרפואיים, לרבות תיקים מן המרפאה לבריאות הנפש, תיקו מקופת חולים ומרופאת המשפחה, וכן ב-3 חוות דעת פסיכיאטריות, סיכמה הועדה את מסקנותיה, תוך שהיא מציינת כי "..לנבדק רקע אישיותי פתולוגי ועצם העובדה שהצליח לעבוד במשך מספר שנים, איננה שוללת ממצא זה מכיוון שהפרעת אישיות נבדקת גם על פי תחומי תפקוד שונים ומגוונים, כגון: תפקוד זוגי, תפקוד חברתי, תפקוד בשעות הפנאי, בעיית זהות וכיוצ"ב". הוועדה הייתה בדיעה כי אין מדובר בתסמונת בתר חבלתית אלא בהפרעת אישיות, וקובעת: "הועדה בדיעה כי מדובר בנבדק בעל רקע אישיותי ותשתית אשר גם ללא תאונה או טראומה היתה מתפתחת באופן ספונטני באופן עצמוני לכדי מחלת נפש... הנבדק עבר חבלת ראש מינורית, במשך שנים לא פנה לטיפול פסיכיאטרי ואף לא מצאנו בגליון הרפואי רישומים אודות נטילת תרופות פסיכיאטריות. עצם תחילת הטיפול רק בשנת 2004, מצביע על העדר רצף זמן אשר בו קיים תיעוד כלשהו אודות הפרעה נפשית שהחלה מיד לאחר התאונה והלכה והתדרדרה. יתרה מכך, בני המשפחה ציינו שלפני התאונה סבל משינויי מצב רוח". לאור דברים אלו, דחתה הוועדה את עררו של התובע, הן בשאלת הגרימה והן בשאלת החמרה, וכן את קביעת הנכות בשיעור 10% וקבעה כי למעשה, לתובע לא נותרה נכות נפשית כתוצאה מן התאונה.
- התובע פנה שוב לבית הדין האזורי לעבודה, אך ערעורו נדחה בפסק דין מיום 23.7.2006.
- במסגרת התובענה דנן, עתר התובע לאפשר לו להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל. בהחלטה שנתנה על ידי ביום 29.5.2008 נדחתה הבקשה, עם כל הצער והאהדה למצבו הקשה של התובע, לאחר שלא נמצא פגם בתנהלות ועדת העררים של המל"ל. על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות ערעור, כך שלמעשה, עם כל האמפטיה למצב הקשה אליו נקלע התובע, הנכות שמחייבת לעניינו לפי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הינה בשיעור 0%.
- מאחר והצדדים לא הגיעו לידי הסדר, ניתנה הוראה להגשת תצהירי עדות ראשית.
- מטעם התובע הוגש תצהירו שלו, תצהירו של ניסן גלברד שעבד בחברה להפקת אירועים והכיר את התובע מעבודתם המשותפת, תצהירו של שלום כץ, המגדיר עצמו כ"קבלן תיאטרון" והכיר אף הוא את התובע בעבודה, תצהירו של שוקי וייס, בעל חברת הפקות שהעסיק את חברת ההסעות של התובע לצורך הסעת אומנים ותצהירו של דוד אלפרוביץ, רואה החשבון של התובע.
- הנתבעים לא הגישו תצהירים, אלא תיק מוצגים בלבד.
- ניהול התביעה סבל דחיות רבות בשל הקשיים בייצוג המשפטי של התובע, וחוסר תיפקודו. בישיבת ההוכחות שנקבעה ביום 28.1.2010, לא ניתן היה לחקור את התובע חקירה נגדית מסודרת. התרתי לתובע לומר את אשר על ליבו, וב"כ הנתבע ויתר על חקירת התובע והמצהירים מטעמו והסכים כי התצהירים יקובלו כראיה, מבלי שהנתבעת מודה באמיתות תוכנם.
- כדי לאפשר לתובע להעזר בשירותי עורך דין, נקבע לסיכומים בכתב. התובע לא הגיש סיכומים, וב"כ הנתבעים עתר ליתן פסק דין הדוחה התביעה מחמת אי הגשת סיכומים. חרף זאת, הוריתי כי הנתבעים יגישו סיכומיהם, ללא תלות בשאלה אם הגיש התובע סיכומים אם לאו, והנתבעים אכן עשו זאת. בחודש פברואר 2011 פנה לבית המשפט בבקשה לעכב מתן פסק הדין לשם קבלת עו"ד מהסיוע המשפטי. בנוסף, צרף התובע אישור רפואי מן המרכז לבריאות הנפש המסונף לפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, שם טופל, וכן אישור המל"ל, ענף נכות כללית, על קביעת דרגת אי כושר של 100%.
- על יסוד פנייתו של התובע, הארכתי המועד להגשת הסיכומים מטעמו, אך הללו לא הוגשו עד למועד מתן פסק דין זה. מצאתי, שאין מקום לעכב יותר מתן פסק הדין, והוא ניתן על יסוד כל החומר המצוי בפני.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
